אודות

עדי נולד בירושלים וגדל בשכונת רחביה. התחנך בשני בתים ,להורים בעלי השפעה חברתית רבה עם דגש משמעותי על ערכים אנושיים ועל עולם האמנות. בגיל צעיר פיתח את כישורי האומנות שלו שהתגבשו לגישה ייחודית בתחום. כבר 30 שנה הוא עוסק בעשייה חברתית-ציבורית ובתרומה אינסופית במסגרת עמותת 'אומנות בקהילה', שאותה ייסד ומנהל עד היום (למעלה מ-300 פרויקטים, בשיתוף 600,000 איש) .עדי מנחה, בשילוב המתודה שלנו,  קבוצות/ משפחות/ ארגונים ועוד. בחייו משמש כאומן, כאוצר וכיועץ בתחום החברתי.

 

עמית נולד בירושלים וגדל בשכונת נחלאות המיוחדת. התחנך בבית דתי ולמד בשנות התיכון ב'הרטמן'. אחריו עבר למכינה קדם צבאית והתגייס ליחידת מגלן לשירות משמעותי בן 6 שנים (מ"פ בתפקידו האחרון), בו עסק בחינוך, בהובלת אנשים, בקידום חולשות ובפיתוח כישורים. כל אלו הביאו את עמית לבחור בניהול חברה שעיקריה הם קידום השיח החברתי, מתן עזרה לאחרים וחידוד ההכרה ביופי ובכוח אשר בשונות שבין אדם לחברו/ לבן משפחתו/ לעמיתו לעבודה ועוד.

 

תחילתה של שפה

עדי מספר:

"מגיל צעיר ספגתי תרבויות שונות ונחשפתי לשפות רבות ומגוונות. בילדותי המוקדמת שמעתי את השפה העברית במנעד רחב של טונים שסימן את הדרך לגירושי הורי. אימי נישאה בשנית והשפה הגרמנית נכנסה לחיי, כשהיא משמשת לה ולבן זוגה כ'שפה סודית'.

כשהייתי כבן חמש, אחי, ארנן ז"ל, נאלץ לעבור ניתוח לב פתוח. נסענו לארצות הברית וכך נחשפתי לשפה האנגלית. עם שובנו לארץ פגשתי את לשון-התורה בבית הספר שבירושלים, את הארמית בשעורי התורה שבעל-פה ואת הערבית בכיתות מתקדמות יותר.

כילד בן עשר הצטרפתי לפעילות באגף הנוער של 'מוזיאון ישראל' שם חוויתי שפה חדשה–שפה פשוטה, בהירה ושלמה מבחינתי, הלא היא שפת האמנות. לראשונה התעקשתי לדבר. הפרשנות החופשית והדמיון האישי אפשרו לי להתבטא ללא כל מאמץ ולצייר ככל העולה על רוחי: שמש שאינה צהובה, מבול של צבעים במקום ברד מפחיד וקבצן שאינו בהכרח עצוב.

ניטעה בי תחושת ביטחון והבנה אינטואיטיבית שהעניקו לי מעין עוגן ושליטה באוצר של דימויים ששימשו עבורי כמילים שאינן יכולות לטעות ושאין לתקנן. הבנתי, כבר אז, ששפת האמנות החזותית, הוויזואלית, היא שפה אוניברסלית שחוצה ימים ויבשות, אך יחד עם זאת איננה מדברת עם כולם ואל כולם. אוכלוסיות רחבות בעולם אינן נחשפות לאמנות כלל, אחרות לא מגלות בה עניין והיא מצידה לא תמיד מכוונת אל הרוב. הבנתי שאנשים מדברים בשפות לשוניות שונות, אך גם בסוגים שונים של שפות, כמו שפת הגוף, שפת המחול, שפת האמנות אותה הזכרנו, שפת המוזיקה, שפת הצילום ועוד.

אנשים מדברים, אם כך, בריבוי שפות, בדרכי ביטוי אחרות ושונות וממילא גם מבינים אחרת. הבנתי שבאותו תא משפחתי, באותה הכיתה, באותו המשרד, באותה קבוצת ווטסאפ ואפילו בין בני זוג, קיימים קונפליקטים ודילמות שמקורם ואי-היכולת לפתור אותם נעוצים בדרכים השונות בהן אנשים משתמשים במילים ובפירושים ובאסוציאציות המגוונות שהמילים מעוררות.

לרוב, אנשים כלל לא מודעים לכך שהם אינם מובנים לבני השיח שלהם ושזו רק אשליה שקיים סיכוי לתקשר בבהירות זה עם זה. הם סבורים שהתסכול, הפער, ההתנגדות או הקרע נוצרו בשל היחס השונה למהותם של הדברים הנדונים ואין הם מעלים על דעתם כי בסך הכול מדובר בקצר שבהבנה.

החלטתי, בעקבות התובנות האלה, לנסות ליצור שפה חדשה אך ראשונית, שפה שתצליח לעקוף את הבעיות שמעורר דיבור יומיומי שנשען על תבניות, דפוסים, דעות, תרבויות, שיטות חינוך וחוויות, ושהוא רחוק כל כך מהדיבור הפנימי האחר, שמשקף במדויק את פנימיותו של האדם.

פיתחתי שפה שהמילים שלה מתבססות על דימויים, מטפורות, כדוגמת ציור או צילום, אותן יצרתי באופן אינטואיטיבי."

צניעותן של המטפורות

'צניעות' היא פשטות, הסתפקות במועט והעדר יוהרה והתרברבות (על-פי מילון אבן שושן).

היות והמטפורות הן אינטואיטיביות ואבסטרקטיות, אין בהן ולו שמץ של סטראוטיפים, תיוגים, תבניות, דפוסים, דעות קדומות וכד'. וכך יוצא שגם גאווה אין בהן.

כשמרכיבים אלו נעדרים, מתקיימת פשטות ההופכת את הכול לברור ולמובן, לפחות מסובך ולצנוע. רק כשהשטח נקי מהגדרות שונות שמפרידות, מבדלות ויוצרות היררכיות שמעצימות ומנציחות אי-שוויון, ניתן לדבר באמת ולהקשיב במלוא תשומת הלב. הדיבור וההקשבה הנדירים הללו מאפשרים למצוא פיתרון לבעיות, דילמות, סוגיות וקונפליקטים בכל תחום שהוא. הם מהווים הזדמנות לגשר על פערים. המטפורות מדייקות ומבררות ובאמצעותן הדיון והשיח הופכים לממוקדים, כנים ועמוקים יותר.

המטפורות הצנועות אינן מבקשות דבר לבד מהתבוננות בהן. הן מתאימות עצמן ומדברות לכולם באופן שווה (כוחן הראשוני שייך לאנושיות ככלל), הן פתוחות לכל ואינן דורשות כישורים מיוחדים, ידע מוקדם, יכולות מיוחדות או תנאים מסוימים.

פשטות ראשונית זו מחזירה אותנו, בני האדם, לשיח הטבעי והמקורי של האנושות, בו אין יתרון לאף אחד ולשום דבר.

 

נגישותן וזמינותן של המטפורות

המטפורות הצנועות בפשטותן חייבות להיות זמינות ונגישות כדי לתפקד. הן צריכות להישלף בקלות ולהיות שם תמיד ברגע הנכון כדי לגשר, לתווך, לקדם, לפתור, לחשוף, להעלות למודע, לברר, לדייק ולוודא שכולם מדברים באותה השפה.

קלפי המטפורות מוגשים בנדיבות, בשפע מספרי, שפע של צבעים, שפע של צורות, שפע של קומפוזיציות. כל אדם, בכל גיל, ללא הבדלי דת, גזע, תרבות, השכלה, מעמד או מין, יכול לשוחח בשפה זו עם האחר. שפע האפשרויות הזה נגיש באופן תמידי, בכל מקום ועם כל אדם באשר הוא אדם.

המשתתף בשיח מדבר באמצעות מטפורה אינטואיטיבית-אבסטרקטית אותה בחר בעצמו, ללא מאמץ, וזו נותנת בנדיבות צנועה את שצריך באותו זמן נתון. בזכות הקשר האמיתי והאותנטי שהיא מייצרת בין בני השיח היא עשויה לשמח אותו ולתת לו כוח, לנחם ולהגן. המטפורה תומכת במדבר כשהוא מנסה לדייק בביטוי רעיונותיו, דעותיו, התלבטויותיו, קשייו, מחשבותיו ועוד. וזו כאומרת לו: "אני אתך תמיד, כל עוד תזדקק לי. אתה לא צריך ללמוד או לרכוש ידע וכישורים כלשהם כדי לדבר בשפתי. אתה רק צריך לדבר את עצמך דרכי".

המטפורה הזמינה והנגישה מאפשרת לצלול ולהתעטף בה ולו לרגע

 

 

שליפת המטפורות  –  מתי ואיפה? 

 

השיח הנינוח והפתוח שנוצר סביב המטפורות ובשפתן, מצליח לקיים (בליווי הנחייה נכונה) דיאלוג שמשיג את מטרתו ועל כן כדאי לנצל שפה זו בסיטואציות שונות ולמטרות מגוונות:

  • כאשר צריך לפתור בעיות קטנות וגדולות כאחד, בכל תחום לימודי / מקצועי.

  • כאשר צריך למצוא מקור כוח ותמיכה של מעין חבר טוב, משפחה או בעל ברית.

  • כאשר אין שפה משותפת מבחינה מקצועית, תחומי עניין וכו'.

  • כאשר קיימים פערים גדולים – דתות שונות, תרבויות שונות, דורות אחרים, מינים שונים, מנטליות שונה וכו'.

  • כאשר צריך להבין מהות חדשה / אחרת.

  • כאשר צריך לוודא הבנה.

  • כאשר צריך ליצור 'הצתה', הנעה לפעולה, שתביא לשינוי עמדות חברתיות / תרבותיות / דתיות וכו'.

  • כאשר צריך להגיע להסכמות בנושאים פשוטים ומורכבים כאחד.

  • כאשר צריך להשתחרר מדפוסים ומתבניות 'שמקפיאות את המחשבה' (תופעה שפוקדת גם אנשים יצירתיים).

  • כאשר צריך שיקוף עצמי / עבור אחרים.

  • כאשר צריך להתגבר על שחיקה ולהתחדש.

צור קשר

​​טלפון:

050-9590004

כתובת:​

יפו 31, חצר פיינגולד, ירושלים

מייל:

amitrefael@gmail.com

  • Facebook
  • Instagram

© 2019 מטאפורה